דבר תורה לפרשת וירא בחרוזים

בפרשת וירא אנו רואים,
את מסירותו של אברהם בהכנסת אורחים.
שלושה ימים לאחר שעשה ברית מילה,
במקום לנוח ולחטוף איזו תנומה,
יושב בפתח האוהל גם בחום הרב,
ומחכה לעוברי דרך שיוכל להזמין אליו.
מסירות שכזו לא רואים בכל יום,
איך אברהם עמד, בשמש, בחום.
הכל בשביל, שאולי יעבור,
איזה אדם, שלו יוכל לעזור.
ה' מרחם עליו ולו הוא שולח,
שלושה מלאכים, כל אחד בדמות אורח.
אברהם מציע לאורחים, צל ומעט לחם.
זה נשמע מעט ולא הרבה, אבל, בעצם,
אברהם מביא להם בקר, ועוגות,
אומר לשרה, לושי ועשי חלות.
ממנו אנו לומדים, לומר מעט, ולעשות הרבה.
לא לעשות קצת, ולהבטיח בפה מלא.
להגיד בצנעה, בלי נדר,
ולדעת לעשות מעל ומעבר.