דבר תורה לפרשת לך לך בחרוזים

בארץ כנען שולט הרעב,
אז אברם ושרי עוזבים עכשיו.
בדרך למצריים אשר בה כל טוב,
נזכר אברם בדבר חשוב.
אישה יפת מראה את, לשרי הוא אמר,
ונשאלת השאלה, מדוע עכשיו הוא נזכר?
פירוש אחד, בו נאמר:
ששרי עמדה ביופיה, למרות המדבר.
נשארה יפה ומכובדת, למרות הדרך הקשה,
ולכן אברם רואה, יפה האישה.
פירוש אחר, מסביר זאת כך:
אברם פוחד שלמיצרים, שרי תילקח.
לכן אליה הוא פונה, וכך הוא אומר:
וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת
וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ
ִאמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ
וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.
כלומר, המיצרים תאוותנים, ואהבים נשים יפות,
לא יהססו להרוג אותי, ואיתך לחיות.
לכן תגידי להם שאת אחותי,
וכך אם אותך יירצו, ייחיו אותי.