פרפראות מהפרשה

דבר תורה בחרוזים – פרשת ויצא

בפרשתנו, יעקב עוזב את הארץ והולך לחרן.שם הוא מחפש את אחי אימו, לבן.ללבן יש שתי בנות, רחל ולאה.רחל הקטנה, ולאה, הגדולה.יעקב מתאהב בקטנה, ואת לבן הוא שואל,מה אוכל לעשות כדי לקחת לאישה את רחל?לבן עונה, שיעבוד אצלו שבע שנים.ומרוב אהבה, יעקב מרגיש זאת כימים אחדים.יעקב יודע שלבן הוא רמאי, ולכן,הוא קובע סימנים סודיים עם רחל.שבחתונה, אם תעשה אותם,יעקב ידע שלבן לא רימה אותו.כשרחל מגלה שאביה מתכוון לתת את במקומה את לאה,היא מרחמת עליה, ולא רוצה לבייש את אחותה הגדולה.לכן את הסימנים הסודיים נתנה לה רחל,וכך יעקב לא זיהה אותה והתבלבל.אנחנו יכולים ללמוד מכך על רחל, וטוב ליבה,שלא הסכימה לבייש את אחותה, ובכך ויתרה על אהובה.ואם כולנו נהיה רק קצת כמו רחל,העולם יהיה מקום טוב הרבה יותר.

דבר תורה בחרוזים – פרשת תולדות

בפרשת תולדות לנו מספרים,שיצחק הבן של אברהם ואברהם אותו הוליד.ואנחנו שואלים, למה לומר פעמיים?הרי זה כבר ברור, כמו דרך משקפיים.אלא שכשיצחק נולד, בן מאה שנה היה אברהם,ואנשים אמרו, דבר כזה לא קיים.שאדם בן מאה ילד ילדים?הרי זה דבר חסר תקדים!אז אלוקים רצה, להבהיר לכולם,שיצחק הוא הבן של שרה ואברהם.ולכן עשה ליצחק פנים,שדומים לאביו, כך לא יהיו שונים.כך זה יהיה ברור, וידעו כולם,יצחק הוא הבן של שרה ואברהם!כשיצחק בן ארבעים, הוא מתחתן,עם רבקה אחות לבן ובת פדואל.למה צריך לציין. את האבא והאח?הרי עם שרה, זה לא חשוב כל כך.אלא להראות, שהיא גדלה בין רשעים.ובכל זאת נשארה צדיקה כמו שה תמים.

דבר תורה בחרוזים פרשת חיי שרה

לאחר שבע עשרים ומאת שנה,שרה אימנו הצדיקה נפטרה.אחרי שהזיל כמה דמעות, ואמר כמה מילים,אברהם מחפש איפה לקבור את אהובתו זה שנים.הוא ניגש אל עפרון ומבקש בנעימות,את מערת המכפלה, בוודאי שעם עלות.עפרון מסכים אבל יש לו תנאי,שהמערה תהיה בחינם. זה אברהם! בודאי!אבל אברהם יודע, שאם לא ישלם,עפרון ייקח את המערה, ומעיניו יעלם.לכן הוא מתעקש לשלם, ולהכין חוזה,ושעפרון יגיד כמה כסף הוא רוצה.עפרון מבין שעל אברהם אי אפשר לעבוד.וקופץ על ההזדמנות, להרוויח בכבוד.ארבע מאות שקל כסף הוא מבקש מאברהם,ואברהם נותן, לפחות זה לא בחינם.כאן אנחנו רואים, את הניגודיות בין שניהם.אברהם אמר מעט, ועשה הרבה,ועפרון עשה מעט, והבטיח מלא.הבטיח שייתן בחינם, כמחלק מתנות,אבל כל מה שרצה זה את אברהם לרמות.

דבר תורה לפרשת וירא בחרוזים

בפרשת וירא אנו רואים,את מסירותו של אברהם בהכנסת אורחים.שלושה ימים לאחר שעשה ברית מילה,במקום לנוח ולחטוף איזו תנומה,יושב בפתח האוהל גם בחום הרב,ומחכה לעוברי דרך שיוכל להזמין אליו.מסירות שכזו לא רואים בכל יום,איך אברהם עמד, בשמש, בחום.הכל בשביל, שאולי יעבור,איזה אדם, שלו יוכל לעזור.ה' מרחם עליו ולו הוא שולח,שלושה מלאכים, כל אחד בדמות אורח.אברהם מציע לאורחים, צל ומעט לחם.זה נשמע מעט ולא הרבה, אבל, בעצם,אברהם מביא להם בקר, ועוגות,אומר לשרה, לושי ועשי חלות.ממנו אנו לומדים, לומר מעט, ולעשות הרבה.לא לעשות קצת, ולהבטיח בפה מלא.להגיד בצנעה, בלי נדר,ולדעת לעשות מעל ומעבר.

דבר תורה לפרשת לך לך בחרוזים

בארץ כנען שולט הרעב,אז אברם ושרי עוזבים עכשיו.בדרך למצריים אשר בה כל טוב,נזכר אברם בדבר חשוב.אישה יפת מראה את, לשרי הוא אמר,ונשאלת השאלה, מדוע עכשיו הוא נזכר?פירוש אחד, בו נאמר:ששרי עמדה ביופיה, למרות המדבר.נשארה יפה ומכובדת, למרות הדרך הקשה,ולכן אברם רואה, יפה האישה.פירוש אחר, מסביר זאת כך:אברם פוחד שלמיצרים, שרי תילקח.לכן אליה הוא פונה, וכך הוא אומר:וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאתוְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוִּאמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְוְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.כלומר, המיצרים תאוותנים, ואהבים נשים יפות,לא יהססו להרוג אותי, ואיתך לחיות.לכן תגידי להם שאת אחותי,וכך אם אותך יירצו, ייחיו אותי.

דבר תורה לפרשת נח בחרוזים

בפרשת נח אנו רואים,שנח היה, 'צדיק תמים'.אך לא רק זה, בתורה נכתב,אלא גם הוסיפו, לדורותיו.למה את זה להזכיר, היה כה חשוב?הרי נח חי בדור שלו, ולא צריך לומר שוב.חלק מהפרשנים,כך את זה מסבירים:שמכיוון שנח חי בדור של רשעים,היה רק צדיק תמים,אבל אם היה נולד בדור של צדיקים,היה ירא שמים, ובדברי ה' מחכים.פרשנים אחרים, מסבירים זאת כך:נח היה איש פשוט, לא גנב ולא רצח.לעומת שאר האנשים, שחוללו כאוס וחמס,נח היה טוב לב, לעומתם, צדיק ממש.אך אם היה חי בין אנשים כמותו,שום דבר לא היה מייחד אותו.אז אני מקווה שהבנתם עכשיו,למה נח היה צדיק 'לדורותיו.'

דבר תורה לפרשת בראשית בחרוזים

בבראשית מתואר סיפור הבריאה.איך אלוקים כל דבר בעולמנו ברא.ביום הראשון החושך, וכמובן גם האור,לחושך קרא לילה, ולאור, יום.ביום השני, הפריד את המים,שיהיה אפשר להבדיל, בין האוקינוס לשמיים.ביום השלישי, ברא צמחים ואדמה,ביום הרביעי, כוכבים, ירח וחמה.ביום החמישי את הדגים והעופות,וביום השישי, את האדם ושאר החיות.כל תהליך הבריאה, מתואר בבירור,ואנחנו שואלים, בשביל מה כל הסיפור?למה אלוקים לא נקש באצבעות,וכהרף עין התקיימו כל הבריות?אלא שדבר לא כתוב בתורה סתם,וכנראה בא ללמד אותנו, בני האדם.מסיפור זה אפשר ללמוד שגם חשובה הדרך,לעשות כל דבר בדיוק, ולא בערך.רצוי כמובן, להתמקד במטרה,אך לא לשכוח להנות, כי גם הדרך חשובה.